גורן נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

בין המבקשת ובין גרושה, עו"ד אברהם גורן (להלן: "החייבים"), מתנהלים הליכים לחלוקת רכוש בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, במסגרתם מונה על-ידי בית המשפט עו"ד שלום כהן לשמש כונס נכסים לדירה השייכת לחייבים ברח' יוסף אלבו 14 בירושלים (להלן: "הדירה").

כפי שהתברר בדיון בבקשה, שנערך במעמד שני הצדדים, ביום 8.5.11, נמכרה הדירה בסכום של 2,350,000 ש"ח כאשר חלק מתמורתה התקבל אצל כונס הנכסים, עו"ד שלום כהן, ויתרת תמורת מכירתה אמורה להתקבל בעת הקרובה.

מאחר והמבקשת ועו"ד גורן הפסיקו לשלם מאז ספטמבר 2009 את ההחזר החודשי של המשכנתא בשל חובם לבנק, שהינו בסך של כ-850,000 ש"ח בגין תשלומי משכנתא על מגרש באשדוד הידוע כגוש 2198 חלקה 16 (להלן: "הנכס") ביום 20.12.10, הגיש המשיב (להלן: הבנק) בקשה לראש ההוצל"פ לשם מינוי כונס נכסים למימוש הנכס בתיק הוצל"פ 03-42986-10-1 (להלן: "תיק הוצל"פ").

ביום 28.2.11 נתקבלה החלטה בתיק ההוצל"פ, המורה בין היתר, על מינוי עו"ד אמיר כהן ככונס הנכסים על הנכס (נספח ג' לתשובת הבנק).

לטענת המבקשת, מיד עם הגיע ההחלטה, פנו החייבים, בעצמם ובאמצעות כונס הנכסים עו"ד שלום כהן אל כונס הנכסים עו"ד אמיר כהן ויידעו אותו בדבר מכירת הדירה וכוונתם לסלק את מלוא החוב מקבלת תמורת מכירת הדירה (נספח 1 לבקשה). במסגרת זו הציגו החייבים בפני כונס הנכסים, את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הנסמכת על הסכמתם המשותפת, המורה על תשלום חוב הבנק מכספי מכירת תמורת הדירה.

לטענת המבקשת, למרות הפנייה, כונס הנכסים עו"ד אמיר כהן המשיך לפעול למכירת הנכס בכינוס בניגוד לקבוע בהחלטה ותוך גרימת נזק לשני הצדדים.

ביום 28.4.11, מיד עם קבלת מכתב כונס הנכסים עו"ד אמיר כהן מיום 26.4.11, בדבר כוונתו לקיים התמחרות לשם מכירת הנכס, פנתה המבקשת בבקשה בהולה אל ראש ההוצל"פ בכדי לעכב את ביצוע מימוש הנכס (נספח ו' לתשובת הבנק).

לאחר שתקבלה החלטת ראש ההוצל"פ מיום 28.4.11, הקובעת כי מדובר בהליכי מימוש משכנתא בהם נעדר רשם ההוצאה לפועל סמכות להורות שלא לממש את המשכון ולפיכך יש להגיש את הבקשה לבית המשפט המוסמך (נספח ז' לתשובת הבנק) הוגשה הבקשה דנא ביום 5.5.11.

בתום דיון במעמד שני הצדדים, בו העידו שני כונסי הנכסים והמבקשת, נראה היה כי ניתן להגיע להסכמות לאור מכלול הנתונים שנפרסו בפני הצדדים ובית המשפט. ניתנה החלטה להגשת סיכומים קצרים בכתב ובין לבין ינסו הצדדים להגיע להסכמות. לאחר שהגישו הצדדים סיכומיהם וכונס הנכסים עו"ד שלום כהן הגיש שני מסמכים ביום 16.5.11, הודיע המשיב ביום 17.5.11, כי הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות בדבר הסעד הזמני המבוקש ובית המשפט מתבקש ליתן החלטה בבקשת המבקשת לסעד זמני של עיכוב הליכי מימוש המשכנתא, בהתאם למכלול החומר שבפניו.

בסיכומיה, טענה המבקשת כי יש להותיר את צו המניעה הזמני על כנו מכיון שמדובר בעיכוב לזמן קצר ביותר בן ימים אחדים. לטענתה, לא רק שלא יגרם נזק למי מהצדדים ממצן הצו, אלא שהותרת הצו על כנו תועיל לשני הצדדים בו זמנית. לטענתה, כספו של הבנק מובטח במלואו ואמור להתקבל בימים הקרובים ואף לו לא היה כך, אין בעיכוב של ימים אחדים משום גרימת נזק כלשהו לבנק שכספו מובטח על-ידי משכון הנכס העולה עשרות מונים על שווי החוב של החייבים ולו חלילה לא יועבר לידיה מלוא החוב בימים הקרובים, יוכל הבנק להיפרע ממימוש הנכס מיד לאחר מכן. עוד טענה, כי עיכוב הליכי המימוש אף יועיל לכונס הנכסים ויאפשר לו למלא נאמנה את תפקידו תוך קיום חובת הזהירות החלה עליו כלפי שני הצדדים בכלל וכלפי המבקשת בפרט ומזעור הנזקים האדירים שעלולים להיגרם לה.

לטענת המבקשת, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה מכיון שהליכי המימוש עלולים לגרום לה נזק אדיר ולמנוע כליל את השבת המצב לקדמותו מחד ולא יוסיף או יסייע במאום לבנק, שכספיו יכולים להגיע אליה במהירות וביעילות בדרך המוצעת על-ידי המבקשת מאידך.

עוד טענה המבקשת כי על הבנק כגוף בנקאי גדול ואיתן, לקיים את החוזה שנחתם בין הצדדים בתום לב מוגבר ותוך מזעור הנזקים שהיא עלולה לגרום למבקשת לשם קבלת הכספים להם הוא זכאי. לטענתה, הבנק פעל במחטף מכיון שהחלטת ראש ההוצל"פ מאפשרת לחייבים לסלק את חובם תוך 90 ימים ממועד מתן ההחלטה, מיום 28.2.11.

משכך, עתרה המבקשת כי בית המשפט יותיר על כנו את צו המניעה, עד לסילוק מלוא החוב בימים הקרובים ו/או בירור התביעה שהוגשה.

בפתח סיכומיו הודיע הבנק, כי לאור המידע החדש שנמסר בדיון שנערך ביום 8.5.11, בעיקר בעדותו של כונס הנכסים עו"ד שלום כהן, שכללה הצגת הסכם מכר חתום מתיק הכינוס השני, הודעתו כי נמסר לו שאושרה משכנתא לקונה בתיק הכינוס השני, הודעתו כי הזכויות של החייבים בנכס בתיק הכינוס השני נרשמו בטאבו, סברתו כי הקונה בתיק הכינוס השני ישלם מלוא התמורה בתוך "ימים אחדים", וסברתו כי מלוא הסכום המובטח למשיב ישתלם "בתוך פחות מחודש", הבנק וכונס הנכסים עו"ד אמיר כהן אשר לא צורף כלל כמשיב לבקשה, שקלו שוב את עמדתם בעניין עיכוב הליכי המימוש והמכירה של הנכס נשוא בקשה זו, והודיעו את עמדתם לגבי המשך ההליכים.

מכיון שלטענת המבקשת, בסעיף 51א' לסיכומיה "מדובר בעיכוב לזמן קצר ביותר בן ימים אחדים", שבמסגרת תקופה זו אמור מלוא החוב המובטח להיות משולם לבנק, מסכים הבנק, לפנים משורת הדין, להמתין תקופה קצרה נוספת עד לקבלת מלוא החוב המובטח בפועל בידי המשיב (לרבות תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד וכונס) וזאת לפנים משורת הדין, ובכפוף לכך כי הסכמה זו לא תהווה הסכמה לטענה כלשהי שהועלתה בהליכים אלה ו/או פגיעה בזכות כלשהי של הבנק על-פי כל מסמך ודין, ולא תהווה תקדים מחייב כלשהו כלפי הבנק בהליך זה או אחר.

במכלול נסיבות העניין, לפי רוח ההסדר שהוצע על-ידי בית המשפט בתום הדיון, לאור האמור בתשובת הבנק לבקשה ובסיכומיו, הבנק סבור כי מן הדין להורות על צו מניעה זמני עד ליום 31.5.11, באופן מותנה, כך שחלק מההחלטה תקבע שלאחר מועד זה, במידה ומסיבה כלשהי לא ישולם מלוא החוב המובטח למשיב (כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד וכונס), אזי המבקשת תהא מנועה מלטעון כי עומדת לה יותר זכות הפדייה, והבנק יהא רשאי להמשיך בהליכי המכירה של הנכס ולגבות מתוכו את מלוא החוב כאמור למשיב. כן יש להורות למבקשת להגיש כתב תביעה במועד הקבוע בדין.

עוד הודגש, כי כל המידע שפורט בראשית ההודעה לעיל, ובפרט עותק הסכם המכר, נמסרו לב"כ הבנק בשלב מאוחר ביותר, במועד הדיון עצמו. לפיכך אין למבקשת להלין אלא על עצמה, שלא דאגה לפני מועד מאוחר זה להציג בפני הבנק ובפני בית המשפט נתונים אלה, אשר חייבת היתה להציג למשיב ולבית המשפט לפני מועד הדיון. בית המשפט התבקש ליתן משקל ניכר להתנהגות זו של המבקשת, גם בנושא פסיקת הוצאות ושכ"ט משמעותיות לטובת הבנק שכן הצו הארעי לעיכוב הליכי המכירה, הגיע למשרדו של כונס הנכסים, רק שעתיים לפני מועד ההתמחרות שעליו המבקשת ידעה מבעוד מועד.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו.

בבוא בית המשפט לשקול מתן סעד זמני עליו לבחון, בין היתר, את מהות הסעד הנעתר, סיכויי הצדדים להוכיח את טענותיהם – דהינו, קיומה של זכות לכאורית של המבקש לקבל את הסעדים המבוקשים על ידו, מאזן הנוחות, ניקיון כפיו ותום ליבו של המבקש, ובכללם פרטי הבקשה ומועד הגשתה. כל אחד מן השיקולים נבחן בפני עצמו וההחלטה נובעת ממכלול הרכיבים כפי שנבחנו על ידי בית המשפט בהסתמך על הבקשה כמו גם עדויות וטענות הצדדים בדיון.